נהיגה בשכרות

הדבר הזה יכול לקרות ל(כמעט) כל אחד מאיתנו. טוב נו, לכל אחד ששתה משקה אלכוהולי ובטוח שהוא צלול ויכול לנהוג.

עד… שהשוטר עם הינשוף עצר אותו לבדיקה אקראית ואז… הוא מוצא את עצמו נוסע לבית במונית, לא לפני שקיבל לידיו הזמנה לדין.

אז למה לא כדאי להסתבך עם העבירה הזאת? מה עושים אם כבר הסתבכנו? ומזה בכלל ינשוף?  הכל בשורות הבאות.

החוק מגדיר במספר סעיפים את האיסור לאדם לנהוג רכב לאחר ששתה משקה אלכוהולי, וכן איסור זהה למורה נהיגה ואף מי שמשמש כמלווה לנהג חדש.  בקצרה נספר לכם כי החוק והפסיקה בבתי המשפט קבעו כי אדם יואשם בנהיגה בשכרות במידה וימצא בגופו 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף – בדיקה שתבוצע באמצעות מכשיר ה"ינשוף", או אם ימצא בדמו 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם. אך אם מדובר בנהג חדש, נהג צעיר (עד גיל 24), נהג רכב מסחר ונהג רכב ציבור, הפקודה מחמירה עוד יותר וקבעה סף נמוך מאוד של 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף/ 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם, לפי העניין.

אז כמה כוסות אלכוהול מותר לי לשתות בשביל שאוכל לנהוג?

אז אם תשאלו מהי כמות האלכוהול אותה תוכלו לשתות מבלי לעבור את הרף האסור בחוק, אז לצערי לא תמצאו לכך תשובה מדויקת. וזאת משום שהתשובה תשתנה בין אדם לאדם – בהתאם למשקל גופו, הרגלי השתייה, סוג השתייה ורמת האלכוהול שבה וכו'.

כותב שורות אלו ייצג מספר רב של נהגים שהואשמו בנהיגה בשכרות ויוכל לספר לכם, שישנם לא מעט נהגים שהיו אפילו מוכנים להישבע ששתו כמות ממש מועטה של משקה אלכוהולי, אך זה בכל זאת גרם לכך שתוצאת בדיקת השכרות תהיה גבוהה.

מתי שוטר יכול לבקש ממני לבצע בדיקה שכרות ואיך היא בדיוק מתבצעת?

לעתים נהגים נדרשים לבצע בדיקת שכרות כשהם מגיעים למחסומים אקראיים, שמטרתם לאתר נהגים שיכורים.  אך נהג יכול להתבקש לבצע בדיקת שכרות גם כשהוא מעורר את חשדם של השוטרים, כשהוא נוסע בכביש באופן חשוד/ מוזר.

המכשיר היחיד אשר תוצאותיו נחשבות לראיה קבילה בבית המשפט, הוא מכשיר ה"ינשוף". אך למשטרה יש סמכות לבדוק אדם באמצעות מכשיר זה, רק כאשר מתעורר חשד סביר כי הוא שיכור. אם החשד הסביר לא התעורר בשל נהיגה חשודה, סביר להניח כי השוטר יבקש מהנהג תחילה לבצע בדיקת נשיפה במכשיר הנקרא "נשיפון". ורק אם התוצאה תהיה גבוהה, יידרש הנהג לבדיקה נוספת באמצעות מכשיר ה"ינשוף", בכדי שתהיה למשטרה ראיה קבילה להוכיח בבית המשפט את העבירה.

מותר לסרב לבדיקת שכרות?

לאור העובדה כי תוצאת בדיקת שכרות המתקבלת במכשיר הנשיפון, לא תשמש כראיה קבילה, אלא רק לקבלת הערכה ואומדן, יש לנהג אפשרות חוקית לסרב לבדיקה באמצעות מכשיר הנשיפון. אך לא כך הם הדברים באשר למכשיר הינשוף – מכשיר זה הוא מכשיר שהוכח כאמין וקבילותו הוכחה בבית המשפט.

ועל כן, נהג אשר יסרב לבצע בדיקת שכרות במכשיר הינשוף או בדיקת דם, עשוי להיות מואשם בנהיגה בשכרות, אף אם לא שתה משקה אלכוהולי כלל (למעט במקרים חריגים). כלומר, לא מומלץ לסרב לבדיקת שכרות!

בנוסף לבדיקת הנשיפה, הנהג יתבקש לבצע בדיקת מאפיינים, בכדי לבחון את התנהגותו וערנותו של הנהג. ויש לדעת כי פסיקת בית המשפט קבע, כי ניתן יהיה להרשיע נהג אף רק לפי תוצאות בדיקת המאפיינים.

מה העונש של מי שנתפס נוהג בשכרות?

הענישה כנגד נהגים שיכורים היא מהחמורות שבדיני התעבורה. כבר ברגע בו נהג נמצא נוהג שיכור, המשטרה רשאית לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה שלו וכן להשבית את הרכב בו הוא נהג, למשך 30 יום.

30 יום פסילה זה הרבה? אז זהו, שזו רק ההתחלה. מלבד פסילה מנהלית שעשויה להיות מוטלת על- ידי קצין משטרה, הנהג השיכור יזומן לדין בבית המשפט לתעבורה. ושם, הוא עלול לקבל עונשים כבדים.

החוק קובע עונש של פסילת מינימום לתקופה שלא תפחת משנתיים, לעבירה של נהיגה בשכרות בפעם הראשונה (בפעמים הבאות, פסילת המינימום עשויה להיות מספר רב יותר של שנים). וזאת בנוסף לעונשים אחרים, כגון: קנס כספי, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירות דומות ובמקרים מסוימים אף מאסר בפועל.

אז לסיכום…אם שתיתם אלכוהול, מומלץ לנסוע במונית. אך אם בכל זאת נתפסתם כחשודים בנהיגה בשכרות, מומלץ ליצור קשר, בהקדם האפשרי, עם עורך דין המומחה בתחום התעבורה, בכדי שעו"ד תעבורה זה יוכל לבחון את חומר הראיות ובמקרים רבים להביא להפחתה משמעותית של העונש ואולי אף לביטול האישום.

**אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי ועל כן אין להסתמך עליו, ומומלץ בכל מקרה להתייעץ עם עו"ד**

נתנאל מויאל הוא עו"ד תעבורה וחבר בצוות החקיקה בוועדת תעבורה ארצית בלשכת עורכי הדין. מכהן כמשקיף בוועדת תעבורה מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין.