מהירות מופרזת

עבירת המהירות נחשבת לאחת העבירות הנאכפות ביותר, בעיקר בשל חומרתה והסיכוי הגבוה לכך שהיא תגרום לתאונת דרכים.

4 מדרגות חומרה

לעבירת המהירות דרגות חומרה שונות.
דרגת החומרה הראשונה, היא כאשר נוהג רכב עובר את המהירות המותרת עד 20 קמ"ש בדרך עירונית או עד 25 קמ"ש בדרך שאינה עירונית. במקרה זה העונש הוא 250 ש"ח קנס, ללא נקודות.
נהגים אשר לחובם נרשם דו"ח תעבורה בגין עבירה זו, בדרך כלל מעדיפים לשלם את הקנס ולא לפנות לעורך דין תעבורה או לפעול בעצמם, אלא אם מדובר בנהג חדש (מה הקשר נהג חדש? נסביר בהמשך).

הדרגה השנייה והיותר חמורה היא כאשר אדם נוסע במהירות העולה על המהירות המותרת ב 21-30 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית או 26-40 קמ"ש בדרך שאינה עירונית. כאן העונש מתחיל להיות קצת יותר רציני ויסתכם בקנס בסך 750 ש"ח ו-8 נקודות חובה.
במקרה זה, רבים מהנהגים הסוברים כי נעשה להם עוול בכך שהואשמו בנהיגה העולה על המהירות המותרת, פונים לעורך דין תעבורה הבקיא בעבירת המהירות, בכדי שיפעל לביטול נקודות החובה.

הדרגה השלישית וכמעט הכי חמורה, היא כאשר נהג מואשם בנהיגה במהירות של 31-40 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית או 41-50 קמ"ש בדרך שאינה עירונית. ובמקרה זה הענישה כבר הופכת למשמעותית וכנגד הנהג יירשם דו"ח הנושא קנס בסך 1,500 ש"ח ו-10 נקודות.

אימת הנהגים

הדרגה הרביעית והחמורה ביותר, היא כאשר אדם נוסע במהירות של 41 קמ"ש ומעלה מעל המותר בדרך עירונית או 51 קמ"ש ומעלה בדרך שאינה עירונית. כאן כבר הסיפור אחרת לגמרי. במקרה זה, ימסור השוטר לנהג הרכב הזמנה לדין.
ושם, בבית המשפט, עשוי להיגזר על הנהג רכיבי ענישה הכוללים פסילת רישיון הנהיגה, קנס כספי ופסילה על תנאי.
במקרים מסוימים, כגון כאשר מדובר בעבירה החוזרת על עצמה וכו', עשוי בית המשפט אף לגזור על הנהג מאסר בפועל.

רגע, זה עדיין לא הכל.
בחלק גדול מהמקרים בהם נהג ייתפס נוהג במהירות העולה על מהירות המותרת, בדרגת החומרה הגבוהה ביותר (דרגת החומרה הרביעית, כאמור), קצין משטרה רשאי לפסול את רישיון הנהיגה באופן מידי ולמשך 30 יום.

כמו כן, במקרים חמורים, עשוי בית המשפט להיענות לדרישת התביעה המשטרתית ולהורות על פסילת רישיונו של הנהג עד לתום ההליכים נגדו.

אמצעי האכיפה של המשטרה בעבירות המהירות

האמצעים העיקריים העומדים לרשות המשטרה לצורך אכיפת עבירות מהירות הם:

• מצלמת א/3
  אמינותה מוטלת בספק.
  בית המשפט לתעבורה בעכו, קבע בשנת 2017 כי לא הוכחה אמינותן של המצלמות. אך אין בכך בכדי לקבוע כי המצלמות "מזייפות". לכן המצלמה עדיין חיה ובועטת והמשטרה ממשיכה להפיק דו"חות מהירות באמצעותה.
  בימים אלו (מרץ 2021, לטובת מי שיקרא את המאמר בעתיד), נושא מצלמות המהירות עלה שוב אל היכלי המשפט ובמספר בתי משפט לתעבורה בארץ מתקיימים כעת הליכים משפטים מורכבים, אשר בהם מנסים להוכיח את אמינותן של המצלמות הללו.

• ממל"ז (לייזר).
  זהו מכשיר הדומה לאקדח ומופעל ע"י שוטר, שעבר הסמכה ייעודית להפעלתו.
  בית המשפט מייחס למכשיר אמינות רבה. אך בכדי להפעיל מכשיר זה, על השוטר להיות מוסמך, כאמור, מיומן ולהקפיד על הכללים והנהלים הרבים במהלך השימוש בו (לדוגמא: מדידת רכב במרחק שלא עולה על 300 מ', מיקום עמידת השוטר, בדיקות המכשיר בתחילת וסוף המשמרת ועוד).

• דבורה.
  זהו מכשיר שאמינותו טרם הוכחה באופן מוחלט וקשה יהיה למשטרה להשתמש בו במרבית כבישי הארץ. וזאת משום שהמכשיר קולט בטווח גדול מאוד ומחייב שיהיה כלי תחבורה אחד בכל טווח הקליטה שלו. אפילו מטוס יוכל לשבש את קריאת המהירות.

לסיכום- עבירת המהירות נחשבת לרוב כחמורה, אשר בצדה עונשים לא קלים. החל מקנסות גבוהים, דרך נקודות חובות ועד לפסילת רישיון הנהיגה ובמקרים מסוימים אף מאסר בפועל. על כן, בכל מקרה מומלץ להיוועץ בעורך דין תעבורה, בכדי לדעת מהם האפשרויות המשפטיות שיש לנהג.
בחלק גדול מאוד המקרים, עו"ד המומחה לדיני תעבורה יוכל להוביל לזיכויו של הנאשם, למחיקת האישום נגדו או להשיג הסדר מקל ביותר, ללא רכיבי ענישה חמורים. וכל זאת, ללא קשר לאמצעי האכיפה שבאמצעותו תועד הנהג.

** אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי ועל כן אין להסתמך עליו, ומומלץ בכל מקרה להתייעץ עם עו"ד **